מרוצי יאכטות

היאכטונר הסביר סולד מתחרויות שייט, זהו עבורו סיוט טראומטי המנוגד לכל קונספציית השייט התחביבי, המהווה ביטוי לתרבות שעות הפנאי (נוחות,שלווה,בילוי). לשם השוואה, הרי לא יעלה על הדעת לערוך מירוץ לימונזינות ועוד בדרך חתחתים. הרי כל תחרות שייט היא למעשה קרב מגע ימי, המתחיל על קו-הזינוק והמסתיים (אם בכלל) על דוכן השיפוט.

בתחום השייט התחרותי קיימים מספר סוגי מאבקים:

  1. תחרויות בכלי-שייט קטנים וזהים המיועדים בדרך כלל לדור הצעיר (אופטימיסט,לייזר,420 וכו').
שייט בסירה אופטימיסט בתל אביב

2."משיטי הבקשיש", היאכטות המיועדים לפרזיטים המדלגים כעדר ממרינה למרינה, כדי לזכות ללא תשלום: בגופיות, כובעים, דגלים, גביעים, ארוחות, מסיבות, טיולים וכו'.

  1. תחרויות בין יאכטות שונות המיועדות למספר מצומצם של יאכטונרים בלתי סבירים המחפשים קר את מאבקי היוקרה ואת המריבות הקולניות. הרי התוצאה הסופית בין כה וכה נקבעת לפי ניקוד מסובך (הנדיקפ), המהווה סלע מחלוקת בכל תחרות. בתחום השייט התחרותי קיימים מספר עיוותים:

א. השייט עצמו לא מענין את המתחרים הנוגעים, אלא רק המאבקים המתלווים, הם אף פעם לא ישוטו להנאתם.

ב. תחרויות שייט אינן מענינות גם את הקהל הרחב. ההמון צופה אבוד עצות בכלי-השייט הנפוצים לכל עבר, מבלי לדעת מי מנצח ומי מפסיד. ענף היאכטות הוא ענף הספורטיבי היחידי שבו הראשונים אינם בהתחלה והאחרונים אינם בסוף (מנפלאות שיטת הנדיקפ)

ג. תחרויות בין יאכטות המאורגנות בארץ משרתות בדרך כלל: מקבלי טובות הנאה, מחפשי תעסוקה להצדקת קיומם ומחפשי פרסום (חלוקת גביעים בעלת כיסוי תקשורתי).

ד. התחרויות בעלות הענין הציבורי, הן שיוטי ההימורים והממון. כאן מדובר במלחמת חורמה בין בעלי ההון. בתחרות היוקרתית ביותר Americas Cup מדובר בהשקעה של כמאה מיליון דולר, לבניית יאכטות-על ולהכשרת צוות-על, לשימוש חד-פעמי (פעם ב-4 שנים) והכול כדי לגמוא מרחק של כ-20 מיל תוך כשעתיים, כאשר ההפרש הזמנים בין המתחרים מסתכם במספר שניות, נושא השייט הוא כאן שולי (פשוט מצתלם טוב). התחרות היתה יכולה להיות גם על זחילת נחשים או קפיצת צפרדעים, העיקר שדקת פירסומת תוכל להמכר בכמיליון דולר.

ה. השימחה היחידה בתחרויות שייט היא לרוב "השימחה לאיד".