מרוצי יאכטות

היאכטונר הסביר סולד מתחרויות שייט, זהו עבורו סיוט טראומטי המנוגד לכל קונספציית השייט התחביבי, המהווה ביטוי לתרבות שעות הפנאי (נוחות,שלווה,בילוי). לשם השוואה, הרי לא יעלה על הדעת לערוך מירוץ לימונזינות ועוד בדרך חתחתים. הרי כל תחרות שייט היא למעשה קרב מגע ימי, המתחיל על קו-הזינוק והמסתיים (אם בכלל) על דוכן השיפוט.

בתחום השייט התחרותי קיימים מספר סוגי מאבקים:

  1. תחרויות בכלי-שייט קטנים וזהים המיועדים בדרך כלל לדור הצעיר (אופטימיסט,לייזר,420 וכו').
שייט בסירה אופטימיסט בתל אביב

2."משיטי הבקשיש", היאכטות המיועדים לפרזיטים המדלגים כעדר ממרינה למרינה, כדי לזכות ללא תשלום: בגופיות, כובעים, דגלים, גביעים, ארוחות, מסיבות, טיולים וכו'.

  1. תחרויות בין יאכטות שונות המיועדות למספר מצומצם של יאכטונרים בלתי סבירים המחפשים קר את מאבקי היוקרה ואת המריבות הקולניות. הרי התוצאה הסופית בין כה וכה נקבעת לפי ניקוד מסובך (הנדיקפ), המהווה סלע מחלוקת בכל תחרות. בתחום השייט התחרותי קיימים מספר עיוותים:

א. השייט עצמו לא מענין את המתחרים הנוגעים, אלא רק המאבקים המתלווים, הם אף פעם לא ישוטו להנאתם.

ב. תחרויות שייט אינן מענינות גם את הקהל הרחב. ההמון צופה אבוד עצות בכלי-השייט הנפוצים לכל עבר, מבלי לדעת מי מנצח ומי מפסיד. ענף היאכטות הוא ענף הספורטיבי היחידי שבו הראשונים אינם בהתחלה והאחרונים אינם בסוף (מנפלאות שיטת הנדיקפ)

ג. תחרויות בין יאכטות המאורגנות בארץ משרתות בדרך כלל: מקבלי טובות הנאה, מחפשי תעסוקה להצדקת קיומם ומחפשי פרסום (חלוקת גביעים בעלת כיסוי תקשורתי).

ד. התחרויות בעלות הענין הציבורי, הן שיוטי ההימורים והממון. כאן מדובר במלחמת חורמה בין בעלי ההון. בתחרות היוקרתית ביותר Americas Cup מדובר בהשקעה של כמאה מיליון דולר, לבניית יאכטות-על ולהכשרת צוות-על, לשימוש חד-פעמי (פעם ב-4 שנים) והכול כדי לגמוא מרחק של כ-20 מיל תוך כשעתיים, כאשר ההפרש הזמנים בין המתחרים מסתכם במספר שניות, נושא השייט הוא כאן שולי (פשוט מצתלם טוב). התחרות היתה יכולה להיות גם על זחילת נחשים או קפיצת צפרדעים, העיקר שדקת פירסומת תוכל להמכר בכמיליון דולר.

ה. השימחה היחידה בתחרויות שייט היא לרוב "השימחה לאיד".

רישיון הסקיפר הראשון שלי

ברבור הים

בשנת 2010 קיבלתי את רישיון הסקיפר הראשון שלי. כעבור כמה חודשים החלטנו חברי ואני לנסות את מזלנו בעסקי השייט. לא היה לנו הרבה ניסיון וידע באותה תקופה, אז התחלנו בצעד אחד פשוט: טיילנו בכל חברות השייט באזור. הסתכלנו על הסירות, כיצד מטפלים בהן ואיך מתחזקים אותן. במשך מספר ימים שוחחנו עם כמה חברות גדולות שעשויות להיות מהשותפים העתידיים שלנו – החל מחברות גדולות עם 40-50 יאכטות ועד זוגות נשואים עם צי של שתי סירות עד חמש. היום כבר יש לנו ידע טוב על העסק הזה ואנו רוצים לחלוק את הידע שלנו.
ראשית נציין כי האחריות שחברת השייט נושאת היא רבה. יכולת השירות של היאכטה עצמה, ציוד חילוץ וניווט אשר מכבידה על חברה כזו. לכן, ככלל, כל אחד מהם מבצע את המינימום הדרוש לעבודה בתחזוקת הספינה: תיקוני מנוע, היגוי, חבלול עומד, ציוד ניווט, ומשתלט גם על ביטוח היאכטה. עם זאת, כל ארגון מעסיק אנשים אמיתיים הנוטים לטעות. זה קורה לעתים קרובות במיוחד בחברות בינוניות, שכבר יש בהן הרבה סירות וצוות עובדים, אך עדיין אין להן את היכולת לבנות מערכת בקרת איכות פנימית. זה יכול להיות בעייתי, במיוחד עבור יאכטות חדשות.
במאמר זה ננסה לשקול את הנקודות העיקריות שעומדות בפני סקיפר חדש. אז אם קיבלתם את רישיון היאכטה והחלטתם לשכור יאכטה לראשונה בחייכם, מוזמנים להמשיך לקרוא.
איך להתחיל לבחור חברת שייט?
קודם כל, אתה צריך להחליט על אזור השחייה, מקום ההתחלה והסיום. בפעם הראשונה, כדאי לשוט באזור בו למדת שייט. זה ימנע מתח מיותר הקשור לכללים לא מוכרים. מומלץ להימנע מ"אזורים קשים".
במידת האפשר, כדאי לקחת סירה הדומה ליאכטת האימונים הראשונה שלך. למשל תנסה להזכר בחוויית הנהיגה הראשונה שלך – יהיה הרבה יותר קל להפעיל סירה בה אתה מכיר הכל. וגם אם בצ'רטר יש לפעמים את אותן הסירות. באופן כללי, אם היאכטה תהיה מוכרת לך ב -80 אחוז, זה
כבר טוב.