מהו זרם הפריצה?

המושג העיקרי שמאמר זה מבקש להבליט נקרא "זרם פריצה" (Rip current) וניתן לתרגמו למספר שמות נוספים כגון "זרם סחף" ואו – "זרם חוזר".
מערכת הזרימה החופית אחראית לעיצוב המורפולוגיה החופית. חופים הם מערכות סביבתיות המגיבים לתהליכים דינאמיים שונים. שרשרת של מצבים גורמים לזרמים בקרבת החוף – החל מרוחות, הגורמים לגלים אשר חוזרים לים בנתיבים שונים וגורמים לתעלות, בורות ו…זרמים. המערכת המורפודינאמית החופית לרבות הזרימה שבה גורמים ליצירת אזורים רדודים ועמוקים בקרבת החוף ולזרמים כתוצאה מכך. ובפשטות – גלים הנעים ממים עמוקים לתחום המים הרדודים של החוף, ונשברים. היות ושבירת הגלים אינה סימטרית, באזורים מסוימים של החוף תהיה הצטברות גדולה יותר של מים יחסית לאזורים אחרים. מים עודפים אלו יחזרו במסלול מעגלי המנקז אותם פנימה אל הים בזרם הפורץ חזרה לכיוון הים.
באיורים הבאים ניתן לראות את תנועת הגלים אל החוף באיור הימני מצב ללא זרם פריצה ומצב נוסף באיור השמאלי את הזרם הנוצר כתוצאה מעודף המים באזורי הקצוות. החצים הכתומים מצביעים על זרם הפריצה.

באיור הבא, ניתן לראות את המצב שבו מתקיימים מספר זרמי פריצה באותו חוף. מהתרשים עולה שכמעט ואין גלים באזור שבו קיימים זרמי הפריצה.

ראוי לציין ולהדגיש כי זרמי הפריצה עשויים לשנות מיקום בהתאם למשטר הגלים ומיקום רכסי החול מתחת למים כך שלא ניתן לסמן באופן קבוע אזור של זרם.

איך לזהות את זרם הפריצה?

אזור זרם הפריצה נראה על פניו כיותר בטוח ויותר שקט ללא גלים כמעט וגוון מים כהה יותר, ודרושה מיומנות רבה על מנת לזהות זרמי פריצה מתוך התבוננות בים. זו בד"כ מיומנות נרכשת של מצילים וגולשים מנוסים ואולם ניתן להנחיל מיומנות זו לכלל הציבור כפי שמפורט במאמר זה.ניתן להיעזר במספר סימנים על מנת לזהות את זרמי הפריצה:

  1. אזורים בהם אין כמעט שבירה של גלים – הגלים מביאים את המים לחוף בעוד שזרמי הסחף מנקזים אותם בחזרה לים.
  2. מים עמוקים יותר – בשל תנועת הזרמים בקרקע לאורך זמן היוצרת תעלות ובורות.
  3. גוון צבע המים שונה מהסביבה – זרם הפריצה נוטה להיות עכור יותר כתוצאה מחול שמתערבב עם המים ולכלוך או אצות הנסחפים לעומק.
  4. קצף על המים – לעתים יופיע קצף על המים באזור זרם הפריצה.

מה לעשות במקרה שנקלעתם לזרם הפריצה?

כאמור קיימת שרשרת של תהליכים היוצרים מורפודינמיקה של גלים הנסוגים חזרה לים והיוצרים בנסיגתם גרירת חול וכתוצאה מכך תעלות ובורות אשר מגבירות את הזרם החוזר . התעלות (בורות) העמוקות יחסית בקרבת החוף גורמות לאיבוד האחיזה והיציבות שלנו ואז ברגע שנצוף הזרם יסחוף אותנו לעומק מבלי יכולת לשחות חזרה לחוף, גם במידה ונהיה שחיינים טובים.

אז מה לעשות?

  1. ראשית לא להיכנס "ללחץ" ולשמור על "קור רוח" האויב הכי גדול שלנו במקרה הזה יהיה אנחנו בעצמנו. אם נשמור על קור רוח הסחיפה בזרם תהיה מהירה וקצרה, והים בסוף יוציא אותנו החוצה לאזור חולי רדוד שבו נוכל לעמוד ולהתייצב.
  2. לעולם לא לשחות נגד הזרם ולא להתנגד אף אם זה מנוגד לתגובה הראשונית שלנו הרוצה להיחלץ מהסכנה ומהר, יש לזכור כי הזרם לא יאפשר לנו זאת גם אם נהיה השחיינים הטובים ביותר. זרמי הפריצה הינם הסכנה מספר אחת למי שאינו יודע לשחות, וגם לשחיינים שאינם יודעים מה לעשות. מהירות זרם הפריצה יכולה להיות כמטר לשנייה בים רגוע יחסית שהוא זרם מורגש וחזק, ובים סוער יותר ולהגיע עד מטרים בשנייה שיכריע גם שחיין מצוין. לכן לא צריך ואסור להתנגד לזרמי הפריצה. כאשר אנו מרגישים סחיפה פנימה אל תוך הים, האינסטינקט המידי שלנו הוא לחזור בחזרה לחוף, אבל היות שזרמי הפריצה בדרך כלל חזקים למדי, הניסיון הנואש שלנו, שלרוב יהיה מלווה בפאניקה ואיבוד עשתונות, רק יגרום לאיבוד כוחות, ולבסוף לטביעה. אם כן, הדבר החשוב ביותר לזכור הוא שלא להתנגד לזרם הפריצה, לשמור על כוחות, להירגע, ולהחזיק את הראש מעל המים. מה שיקרה הוא, שהזרם יסחוף אותנו פנימה לתוך הים ואז ניתן "לחתוך" שמאלה או ימינה במקביל לקו החוף עד לאזור שבירת הגלים, שם נמצא שטח חולי רדוד שיאפשר לנו לעמוד ולצאת מהמים בהליכה יציבה.
  3. מנוחה אם העייפות השתלטה עלינו במהלך ניסיונות ההיחלצות, נפסיק להתאמץ, ננשום עמוק, נשכב על הגב ונתחיל לצוף בניחותא ונזכור כי רוב מקרי הטביעה נגרמים כתוצאה מבליעת מים, עייפות, שרירים תפוסים ו…לחץ.
  4. חופים מוכרזים תחת פיקוח של מצילים בכל מקרה חשוב להגיע רק לחופים מוכרזים בהם יש שרותי הצלה פעילים. המצילים מכירים היטב את הזרמים בחוף. עבודת ההכנה של צוות ההצלה בחוף מתחילה בשעות הבוקר המוקדמות, בהצבת שילוט ודגלים שנועדה למנוע את אפשרות הכניסה לאזורי זרם הפריצה. במידה וניקלע לזרם פריצה בחוף מוכרז לרחצה המאויש בשירותי הצלה, נסמן במהלך הציפה באופן החלטי וברור בתנועות של הרמת ידיים לכיוון תחנת ההצלה כי אנו זקוקים לעזרה. ברוב המקרים המצילים כבר יהיו בדרך אלינו.

סיכום זרם הפריצה

אנו סבורים, מראיונות רבים שקיימנו עם מצילי החופים, כי גורם הסיכון העיקרי וגורם המוות העיקרי מטביעות בחופי הים התיכון הם זרמים המכונים "זרמי פריצה" rip current.
המצילים בחופים המוכרזים עושים עבודת קודש להכוונת הציבור הרוחצים לקטעי רחצה בטוחים שבהם אין זרמי פריצה והם מבצעים זאת באמצעות דגלי סימון, שלטים מקומיים והכוונת הציבור בהוראות מילוליות. "גבעה", "בור", "תישאר לעמוד על הרגליים ואל תאבד אחיזה מהקרקעית" – אלו מושגים הרווחים אצל המצילים להכוונת קהל המתרחצים להתמודדות עם זרמי הפריצה.
ראוי לציין לחיוב את משרד הפנים, המשרד הממשלתי האחראי להחלת חוק הסדרת מקומות רחצה, על חלקו להגברת הבטיחות ברחצה בים, לרבות בהסברה על חשיבות הרחצה בפיקוח והכוונת מצילים. אלא שלא תמיד מצויים מצילים בחופים וכידוע עיקר מקרי הטביעה מתרחשים במקומות רחצה ללא פיקוח מצילים.

המים בארץ

איכותם ובעיקר טעמם של המים בארץ גורם לרבים לרכוש ולהתקין בבית ובמשרד אמצעי טיהור שונים. לא קל להחליט באיזה מערכת טיהור מים לבחור, כשאנו מוצפים בשלל פתרונות טיהור שעושים שימוש במספר טכנולוגיות עיקריות. אתר 'כמה' שופך מים וגם  מידע, על התחום החשוב כל כך לרווחתנו ולבריאתנו

התאמת מטהר המים למשתמש

צרכנים רבים יודעים בוודאות, שיש צורך להתקין מטהר מים, עקב איכות המים הירודה בארץ. אבל, הם מוצאים עצמם נבוכים אל מול כמות המטהרים ופיתרונות הטיהור שמוצעים למכירה בשוק. האם המערכת טובה ובטוחה לשימוש? לאן לחבר את המערכת, האם רק לברז המטבח, אולי לנקודת כניסת המים הראשית? צריך לקחת בחשבון גם את כמות המים המסוננים. האם המדובר בשימוש אישי או מצומצם? לשם כך, ישנם כדים שמגיעים הביתה כמים נקיים, ואפילו קנקני מים עצמאיים שמכילים סנן, אך מסננים כמות מוגבלת מאד של מים. האם השימוש הוא משפחתי או אינטנסיבי יותר? מערכות טיהור שמותקנות מתחת לכיור, מצוידות במקרים רבים במיכל שאוגר מים מטוהרים; בדקו מה כמות המים, כדי להתאימה לצריכת הבית. או אולי בכלל לרכוש מערכת בר? מערכת זו מהווה פיתרון מצוין למשפחה ובמיוחד להורים לתינוקות, כי לא רק שהיא מטהרת את המים, היא גם מחליפה את המקרר ואת הקומקום, מכיוון שהיא יודעת לספק מים קרים, ולהרתיח מים חמים. כמו כן היא ידידותית למשתמש, כשבמקרים רבים ישנה בקרה פשוטה לתפעול, והיכולת לקבוע כמות מזיגה רצויה לכוס. לא פחות חשובה בהחלטה איזו מערכת טיהור מים לרכוש, היא הבחירה באיזו טכנולוגית סינון כדאי לעשות שימוש:

טכנולוגיות עיקריות לטיהור מים

סנן מכני
סנן מכני מותקן סמוך לשעון המים, כלומר בנקודה הראשית ממנה נכנסים המים לדירה, או על ברז אחד או מספר ברזים.
יתרונות: מסנן פשוט באופן חיבורו ופעולתו, מונע מעבר חלקיקים ולכלוך במים.
חסרונות: סנן מכני לא מטפל באבנית או בתרכובות אורגניות במים. אינו מטפל בחיידקים ולכן אינו מומלץ לשימוש בקרב תינוקות וילדים קטנים. בנוסף, הוא נוטה לצבור לכלוך וליצור לחץ על הצנרת, ואפילו סתימה בזרימה.

פחם פעיל
אחד מאמצעי הסינון הפופולריים ביותר בישראל. הפחם מרחיק כלור ותרכובות אורגניות, ובסופו של דבר משפר את טעם וריח המים. יש לציין, כי הפחם אינו מצמצם את כמות המינרלים במים, וגם לא מחסל את החיידקים. סנני פחם ניתן להתקין בכניסת המים לדירה, או כיחידה עצמאית.
יתרונות: מסנן כלור ותרכובות אורגניות.
חסרונות: לא יודע לטפל במינרלים וגם לא בחיידקים. מחייב להקפיד ולהחליף בתדירות גבוהה ולא לשכוח, אחרת הסנן הפחמי עלול להוות גורם זיהומי.

אוסמוזה הפוכה
מערכת זו מכילה קרום או ממברנה שמאפשרת רק למים לעבור באופן חד-כיווני, אגב הרחקת וסינון המינרלים והמתכות. בדרך כלל, היא כוללת גם סנן מכני, וסנן פחם פעיל.
יתרונות: מטהרת הן בסינון פחם, הן בסינון מכני והן בסינון ממברנה. יעילה בהרחקת מינרלים וגם כלור, התוסף פלואוריד וכן חומרי הדברה ומתכות שונות.
חסרונות: מערכת יקרה יחסית, אינה יעילה בסינון תרכובות אורגניות. מעבר לכך, היא צרכנית מים גדולה: רק רבע מכמות המים שעוברת דרכה, משמשת בסופו של דבר לשתייה, והשאר מושלך לביוב.  מערכת אוסמוזה גם רגישה לחיידקים או ללכלוך בכמות מסוימת – צריך להתאים בין איכות המים לרגישות המערכת.

מערכות לטיהור מיקרוביאלי
מערכת זו ממיתה את החיידקים באמצעות מנורת כספית שמפיקה אור UV (אולטרה סגולי).
יתרונות: מטפלת אך ורק בחיידקים, ולא במינרלים ובמתכות. לא ידוע אם ישנו טיפול בווירוסים.
חסרונות: זמן שימוש מוגבל, שנובע מחוסר יעילות המנורה, עקב שחיקתה. בנוסף, יעילות המנורה יורדת אם המים עכורים במיוחד.
 

מערכות טיהור משולבות

ישנן מערכות משולבות, כלומר שמשלבות מספר טכנולוגיות לסינון. למשל: ברים מעוצבים לשתייה (למשל, תמי4 ) שהם פופולריים מאד, שכוללים שני סוגי סינון: סנן פחם אקטיבי, ומנורת UV להשמדת החיידקים. החיסרון: מערכות אלה לא מטפלות באבנית.
ישנן מערכות משולבות, שמשתמשות ביותר טכנולוגיות סינון, עם 2 עד 4 שלבי סינון, וישנן אף מערכות הכוללות לא פחות מ-6 שלבי סינון! אם כי לא ניתן לדעת אם מספר שלבי הסינון אכן יטהר את המים יותר ממערכות עם פחות שלבים. דוגמה למערכת סינון 6 שלבים המותקנת בברז ומתחת לכיור: סינון ראשון: סנן מכני לסילוק זיהום גס, חול, חלודה וגופים זרים. סינון שני: סנן פחם לסילוק כלור, ריחות וטעמי לוואי. סינון שלישי ורביעי: סנני פחם נוספים, שנועדו  לסינון האבנית וגם מתכות אך יודעים להשאיר את המינרליים החיוניים.סינון חמישי מפחית אבנית וטעמי לוואי באמצעות הוספת גבישי פוספט
סינון שישי מוסיף מינרלים חיוניים למים ומשפר את טעמם.
 
ככל שלמערכת הסינון יותר סננים והיא משלבת טכנולוגיות סינון שונות, ניתן לחשוב שהמים עוברים טיפול יסודי שעשוי להפוך אותם לנקיים מאד. בגדול, זה נכון – אך כמובן צריך לבדוק מהו תהליך הסינון שעוברים המים, ולטעום אותם: מערכות אחדות מוסיפות חומרים שונים שעשויים לשנות את טעמם. אגב, להוספת החומרים הללו עלולות להיות גם תוצאות שליליות; סנן פחמי עלול לשחרר חלקיקי יוני כסף לתוך המים, ומערכות שאמורות לטפל באבנית, עלולות לפלוט למים יוני זרחות, ולשנות את חומציות המים.

חזרה

תחזוקה שוטפת

בסופו של דבר, כולנו רוצים לשתות מים נקיים, מבלי להתאמץ. אבל, מערכות סינון מחייבות רענון והחלפת סננים אחת לפרק זמן מוגדר. למשל: במערכת טיהור בר ביתית, נדרשת החלפת סנן פחמי כל חצי שנה, ונורת UV בכל שנה. אגב, היתרון במערכות בר ביתיות: במקרים רבים, כוללת המערכת תצוגת חיווי דיגיטלית, שמציינת מתי יש צורך להחליף את מכלולי הסינון. לעומת זאת, ברבות ממערכות הטיהור שמורכבות מתחת לכיור או ליד נקודת המים הראשית, לא מצוין מועד החלפתם של המכלולים הללו. בדקו האם החלפת הסננים פשוטה לביצוע, והאם אפשר לעשות זאת לבד או רק באמצעות הזמנת טכנאי? ולא פחות חשוב: מהי עלות הסננים, הנורות, ושאר פריטי הסינון. אסור לשכוח, שמחיר רכישת או התקנת המערכת בפעם הראשונה בהחלט אינו סוף פסוק, והעלות הגבוהה יחסית של אמצעי הסינון, תיתן אותותיה כבר כעבור מספר חודשים.

תו תקן

גם אם הכל נראה נהדר, ורמת הסינון המובטחת גבוהה מאד, אל תתפתו לרכוש מערכת טיהור מים, אם לא עברה בדיקה של מעבדה מוסמכת: אל תתביישו, ופשוט בקשו לראות שהבטחות נציג החברה, אכן ממומשות בתוצאות בדיקות מעבדה. רצוי מאד שמערכת הטיהור הנרכשת תתאים לדרישות התקן וייצורה נמצא בפיקוח מכון התקנים, עם תו תקן ישראלי 1505. בנוסף, ישנו גם תקן אירופאי ותקן אמריקני.

מחיר ואחריות

מחירי מערכות טיהור הם מגוונים מאד, בהתאם לסוג המערכת, כמות שלבי הסינון שהיא כוללת, וכו'. שימו לב, שבמקרים רבים, במיוחד אם המערכת מחייבת התקנה מסובכת, נדרש תשלום ראשוני נוסף.
מחירי מערכות טיהור מתחילים במאות שקלים בודדים, ועד 2,000 שקל למערכת עם מספר שלבי סינון. מערכות מיני בר עולות 700 ועד 4,500 שקל.
מחירי חומרים מתכלים
מחירי סנן פחמי פעיל מתחילים ב-40 שקל ועד 300 שקל.
מחירי נורת סינון UV מתחילים ב-100 ועד 300 שקל.

אחריות
אחריות ניתנת עפ"י רוב לשנה, אך ניתן להצטרף לשירות אחריות מתמשך אותן מציעות חברות אחדות, כך שבתשלום קבוע לחודש או לשנה, נהנה הצרכן מהמשך האחריות על המכשיר או המערכת שרכש. שימו לב, אחריות מתייחסת לתקינות המכשיר או המערכת, ואינה כוללת את החומרים המתכלים (סננים).


שורה תחתונה

1.    סנן מכני הוא הפשוט ביותר: מטפל רק בסינון חלקיקים ולכלוך.
2.    פחמי פעיל יודע לסנן כלור ותרכובות אורגניות, אך לא מטפל במינרלים ובחיידקים.
3.    מערכת אוסמוזה הפוכה היא יסודית במיוחד: מצוידת בסנן מכני, בסנן פחם, ובסנן מימברנה, ויודעת לסנן מינרלים, מתכות וגם כלור ופלואוריד. לא מטפלת תרכובות אורגניות.
4.    סנן מיקרוביאלי הוא למעשה מנורת UV שממיתה חיידקים, אך לא מטפלת במינרלים או במתכות.
5.    העדיפו מערכת טיהור שמצוידת בכמה שיותר מסננים, ועושה שימוש במספר טכנולוגיות.
6.    מערכת מיני בר ביתית היא הנוחה והידידותית ביותר, במיוחד למשפחה עם תינוקות.
7.    בנוסף למחיר הרכישה וההתקנה של מערכת טיהור המים, יש לבדוק מהן עלויות מכלולי הסינון, אותם יש להחליף בתדירות של חצי שנה עד שנה של שימוש.